עמוד הבית

הכל עובר חביבי - ההתחלה

"זמר באנאלי נשמיע, זמר פשוט עד מאד, זמר יכול להביע צחוק החיים ודמעות" . מהם החיים אם לא רצף של הפתעות ? כשהתכנסנו ארבעתנו בסתיו 1974 סביב הפסנתר של אלדד שרים בבית הוריו בשיכון בבלי, אף אחד לא העלה בדעתו להקים להקה חדשה. בסה"כ חלמנו על ערב מוסיקאלי קטן, קראנו לזה אז: "סיבוב הופעות לקיבוצים" ופתאום…

הכל עובר חביבי - הופעות ראשונות

אולם בית ליסין הישן בת"א. עמי, קיקי ויובל (שלישית אף-אוזן-גרון ) במכנסיים שחורים (גם היום) , טי-שירטס בגווני סגול-ורוד מתחת לחולצות משי שחורות, ושלומית אהרון בחצאית וחולצה אדומה עם נקודות שחורות ונעלי סירה. ארבעה כסאות בר, בד רקע עם כמה כוכבים מוכספים, פסנתר, בס, ותופים מאחורי הקלעים. זה הכל. סוד הקסם המסתורי של הצניעות. וההתרגשות, ההתרגשות. ארבעה קולות נשזרים להרמוניה, נפרדים ומתחברים. כמה משמח ל…שמח קהל, כן, להוציא אותו מדעתו... הו ליטל דארלינג… פאפ פאפ פאפ צ'וארי ווארי…

והנה שתי הופעות בערב אחד בבית החיל, באולם אלהמברה ביפו, בבית העם בי"ם. הקהל נוהר ואנחנו בשוק, לא קולטים את גודל ההצלחה.

הכל עובר חביבי - שם הלהקה

את ההצעה להשתמש בשמו של שיר שהתפרסם בילדותנו בביצוע יפה ירקוני ולהפוך אותו לשם ההצגה : "הכל עובר חביבי- שירי שנות ה –50 בארץ ובעולם" העלה אהוד מנור העורך המוסיקאלי שלנו. המפיק אמנון ברנזון ניווט את המופע הקאבארטי להצלחה מטאורית במונחי שוק הבידור של שנות השבעים. כן, אמרגנים יודעים היטב שכשהלבבות נפתחים גם הקופה שמחה.

הכל עובר חביבי - אלביס נגד קליף

והלבבות נפתחו ועוד איך ! השילוב הבלתי אפשרי של אלביס פרסלי עם סימונה מדימונה, קליף ריצ'ארד עם דינה ברזילי, זכריה בן עזרא עם ברנדה לי ולהקת איילון עם הפלטרס, היה חוויה משותפת בניצוחם של הבמאי צדי צרפתי , העורך והכותב אהוד מנור והמוסיקאי אלדד שרים. השתתפו בעיבודים גם אילן גילבוע ויוריק בן דוד (אביו של עמוס בן דוד שלימים עיבד מוסיקאלית את מופע האיחוד שלנו ב2007 ).

הכל עובר חביבי - פארודיה ונוסטאלגיה

העמדת הפזמונים של צדי צרפתי – שהמשיך לעבוד איתנו במשך שנים, יצרה אשליה שאנחנו גם רקדנים. החיקויים הקוליים גררו ליחשושים וויכוחים בקהל אם זו "תזמורת בצורת". היו אפילו שהלכו לחפש טייפ מאחורי הקלעים. לא. לא היה שום פלייבק. שרנו נוסטאלגיה בשיא הכיף ובקריצה. חמוץ מתוק. "הופ הופ הופ הופ זה נורא שמח, זה קרה זה קרה לא על הירח " (ג'טה לוקה הזכורה לטוב ), ימי הצנע של דוב יוסף, שירי הבוקרים כובשי ה- ערבה ערבה אין קץ... אבאלה' בוא ללונה – פארק… עגלה עם סוסה...רומיה ויואל (של דן אלמגור וחיים אלכסנדר אבא של דרור (לימים הפסנתרן שלנו כל השנים ).

הכל עובר חביבי - דור האספרסו

המדינה שלאחר זעזוע מלחמת יום הכיפורים התגעגעה לימי הזוהר של תום ילדותה ולרומנטיקה של נערותה. לכן התוכנית השניה שלנו הייתה המשך טבעי : "דור האספרסו" - שירי "החברה הסלונית" של שנות ה - 60 . הנשיקה הראשונה של תקופת התיכון, ברמת גן (שלומית) בחולון (יובל) ובחיפה (עמי וקיקי ). הטנגו, הצ'ה-צ'ה, הרומבה, הטוויסט וכמובן הביטלס (העוגן המוסיקאלי של חיי ) והרוק אנד רול. על הבמה הפעם , שם צדי מכונית בצבעי אדום לבן ועשן (איזה חידוש מסעיר) .הקהל המשיך להתרפק על שירי נערותנו, ממתיק תקופה של חשבונות נפש כואבים במדינה.

הכל לא עובר חביבי

יגאל אלון כתב פעם : "עם שאיננו זוכר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לט בערפל". הנוסטאלגיה ל"ימים היפים ההם…" שיקפה געגוע של אמת לנאיביות שהלכה לאיבוד. לדלתות פתוחות שנסגרו וננעלו ואיתן דלתות הלב.
גם היום כשנכתבות המילים האלה, במאה ה – 21 מוכת הטרור, בעולם שהופך חשוף ומאיים יותר, ורווי ב"אמצעי תקשורת", מקננת בלב הכמיהה לתום. אפשר לחוש אותו היטב ברבים מן הביצועים של חביבי.
חשדנות, היא משא המעייף את הנשמה , פריה המר של החרדה הקיומית. כמה טוב לפתוח את דלתות הלב ולתת לריגוש וללחלוחית העין להמס לרגע את שריון הציניות.

הכל עובר חביבי - התגבשות הלהקה

עשרות אלפי שעות שירה, אלפי הופעות , עשרות נסיעות לחו"ל יחד ורומן זוגי אחד שהוליד נישואין, גיבשו אותנו מ"רביעיית משתתפי המופע הכל עובר חביבי", ללהקה. השונות בטעמים המוסיקליים ובחלומות האמנותיים חייבה חיפוש מתמיד של חומר חדש לאורך שנות השמונים. תקליט אחרי תקליט (מה זה דיסקים ? ) הפכנו מלהקה שמבצעת שירים ידועים (covers) ללהקה יוצרת. תמיד היו ויכוחים יצירתיים מאחורי הקלעים אבל על הבמה היה משהו… משהו של יחד. יחד כל כך כל כך מיוחד. היכל התרבות או הספורט, חדרי אוכל צבאיים או מועדוני לילה, אצטדיונים בחו"ל או אולפנים וחדרי חזרות דחוסי אמפליפיירים, מול הקהל לא היו מאבקי אגו. כל מי ששר סולו קיבל מן האחרים את כל התמיכה במבט, בחיוך, בגוון קולי, בג'סטה תנועתית. האנרגיה הזאת, האהבה הזאת, חלקה נסתרת וחלקה גלויה, היא שהולידה גם 13 אלבומים.

הכל עובר חביבי - סגנון

הכל עובר חביבי הייתה סגנון ומודל של חיקוי לעשרות הרכבים וצוותי בידור המופיעים עד היום עם מחרוזות של שירים שביצענו. שלושה בחורים ובחורה המתנועעים עם ארבעה מקרופונים ביד (בהדרגה למדנו לא להסתבך עם החוטים והיום סוף סוף מקרופונים אלחוטיים ואוזניות אישיות) צוחקים ביניהם ומגישים את השירים לקהל יותר כמו בתיאטרון מאשר כמו באולפן הקלטות. "אני ארקוד על מדרגות הרבנות" הוא עדיין שיר מבוקש בבחינות כניסה של זמרות הרוצות להתגלות באיכויות הבמה שלהן ו"מכאן ועד מחר" שכתבה רחל שפירא ללחן שלי מושר ע"י חבורות זמר באירופה.

הכל עובר חביבי - בגרות ובשלות

עם השנים והבשלות המוסיקאלית הפכה "חביבי" ללהקה קונצרטנטית יותר. נוצר חיבור טבעי לביצוע שירי נעמי שמר בעקבות "החגיגה נגמרת" ו"האורח" שנכתבו במיוחד עבורנו. בביצועים הקוליים התחזק הגוון הג'אזי מתוך אהבתנו הטבעית להרמוניות מורכבות. מינון הפארודיות והתנועה על הבמה הצטמצם. הילדים שלנו גדלו… כן, הכל עובר. כמעט.

הכל עובר חביבי - מי שמדבר על אהבה

בשנת 1991 עם סיום מלחמת המפרץ פרשה שלומית מהופעות הלהקה בארץ לקריירה סולנית. כעבור כמה שנים חזרנו להקלטות עם המעבד המוסיקאלי ירוסלב יעקובוביץ שיצר איתנו עוד בשנת 1982 את האלבום המקורי הראשון שלנו : "לעבור את הגבול". נולד שילוב קולי חדש בהתחלה עם מחליפתה של שלומית אתי קארי ואחריה עם שרונה נסטוביץ' איתה הקלטנו את האלבום : "מי שמדבר על אהבה".

הכל עובר חביבי - הקול שלא עובר

עם כל התהפוכוות המוסיקאליות והאישיות בארץ ובעולם, אנחנו מקווים שהלב שלכם עדיין נפתח לחדש שבדרך ומחייך לאותם שירים ולאותו הקול… הקול שלא עובר חביבי.

חזרה לרשימת מאמרים

בניית אתרים weba